פסק-דין בתיק ו"ע 43924-03-10

1. בפנינו שני עררים אלה:

א. הערר הראשון מתייחס לבקשת העורר 1 לביטול עסקת מכר, שנעשתה בשנת 1994 בין המנוח עזרא יוסף לוי (להלן: " עזבון עזרא לוי, או העורר 1") לבין בניו, ולקבוע כי העורר 1 הוא הבעלים של המקרקעין, נשוא הערר, מיום רכישתם.

ב. הערר השני מתייחס לשומה בגין העברת חלקו של ציון לוי ז"ל (להלן: " עזבון ציון לוי, או העורר 2") לאביו המנוח.

2. המחלוקת שעולה משני העררים היא, האם זכויותיו של העורר 1 (האב) במקרקעין, היו  מאז רכישת המקרקעין בשנת 1971 או שהועברו אליו על-ידי בניו לרבות ציון ז"ל, בגדר עסקאות החייבות במס.

רקע עובדתי לגבי שני העררים

3. ביום 20.7.1971 נעשתה עסקה בחלקות 256, 257 ו- 258 בגוש 30044 (להלן: " המקרקעין") בין עיריית ירושלים, שהייתה הבעלים של המקרקעין לבין עזרא יוסף לוי ז"ל וחמשת בניו: יוסף, משה, חיים, מאיר וציון (האחים). המקרקעין חולקו בחלקים שווים בין האב והאחים, כך שכל אחד מהם רכש 1/7 מהבעלות.

4. בד בבד עם הסכם הרכישה האמור, חתמו האחים על ייפוי כוח בלתי חוזר, שלפיו הקנו האחים לאביהם סמכות לבצע פעולות במקרקעין לגבי חלקיהם.

5. ביום 20.3.1991 נעשה הסכם נוסף בין האב לבין האחים והאחיות - זיוה, שרון ואסתר רחבי, שבו מאשרים האחים והאחיות את תוקפו של ייפוי כוח שניתן לאב, עוד בשנת 1971. לפי ההסכם הקנו האחים והאחיות לאב סמכות לעשות שימוש במקרקעין לגבי החלקים שבבעלותם.

6. ביום 28.6.1994 נחתם הסכם  מכר ללא תמורה בין האחים לבין האב, שלפיו העבירו האחים את חלקם במקרקעין, שהוא 6/7 לאב. עסקה זו ביצע האב על-פי הייפוי כוח הבלתי חוזר שבידו, והוא גם זה שחתם על ההסכם האמור בשם האחים.

7. ביום 20.7.1994 הוגשו הצהרות ושומה עצמית של האחים כמוכרים, ושל האב כקונה ללא תמורה. האב חויב בשליש מס רכישה, לפי תקנה 20 לתקנות מס רכישה (מכירה מיחיד לקרוב).

8. בנוסף לטופס מש"ח, הוגש למשיב מכתב הנושא את התאריך 19.7.1994, שבו פירט ב"כ האב, עו"ד בן זקן, את פרטי המכר והשומה העצמית של האב.

9. הוגש גם תצהיר מיום 1.9.1994 של האב, שלפיו מצהיר האב, כי הוא רכש את המקרקעין מבניו, ללא תמורה, וכי הוא הקונה ללא תמורה, לפי הסכם מיום 30.6.1994, מבניו ששמותיהם פורטו בתצהיר האמור.

10. הוגש למשיב אישור מיום 25.10.2000, שלפיו האב הוא הבעלים של 6/7 מהזכויות במקרקעין, על-פי הסכם מכר משנת 1994. עוד צוין כי הבעלות לא נרשמה במרשם המקרקעין (נספח ז' לתצהיר המשיב).

11. משנפטר האב, הוגשה בשם העיזבון, ביום 5.3.2008, ועל בסיס צוואת האב, בקשה לרשות המסים שכל הנכסים, לרבות המקרקעין, שברשות העיזבון עזרא לוי וחברות נוספות - יתמזגו בחברה חדשה שתעניק פירות מהשכרת הנכסים - לצאצאי האב. בהחלטת רשות המסים, הוסכם לראות בהעברת המקרקעין כהכנסה לפי סעיף 104 לפקודת מס הכנסה. בהתאם לכך העברת המקרקעין לא חויבה במס שבח וניתנה הקלה במס רכישה, בכך ששולם מס רכישה בשיעור 0.5% במקום 5% (ראו נספח א' לתצהיר המשיב).

בקשה לביטול עסקת המכר

12. ביום 8.7.2009 פנה ב"א העורר 1, בבקשה למשיב, וביקש, בין היתר, להחזיר את מס הרכישה ששולם בגין העברת המקרקעין ללא תמורה, משנת 1994, מבניו אליו- לבעלותו הוא. בבקשה זו, גם נתבקש המשיב לבטל את השומות שהוציא בשנת 1994, משום שלא נמכרו, לטענתו, זכויות במקרקעין, וכי כל שנעשה היה אך תיקון רישום פורמאלי בפנקסי המקרקעין (נספח ט' לתצהיר המשיב).

13. המנהל דחה את בקשת עזבון עזרא לוי לבטל את העסקה משנת 1994, מן הטעם שמלכתחילה המקרקעין נרכשו על-ידי האב, והאב העביר בשנת 1994 את חלקם של בניו אליו, כפי שגם קבע בית המשפט לענייני משפחה בירושלים בתיק 43410/05 (ראו נספח י' לתצהיר המשיב).

14. למעשה, וזאת טענת המשיב, העורר 1 - העיזבון לא הגיש בקשה פורמאלית לביטול העסקה האמורה משנת 1994 ועד היום.

עיקרי העובדות בערר העיזבון של ציון לוי ז"ל